×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי⁠־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת⁠־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֛ח אֶת⁠־גַּ֥ת וּבְנֹתֶ֖יהָ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃
And after this it came to pass, that David smote the Philistines, and he subdued them and took Gath and its towns out of the hand of the Philistines.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמלבי״םעודהכל
(א-יז) הכנעת אויבי דוד * – שמואל ב ח׳:א׳-י״ח
וַהֲוָה מִן בָּתַר כְּדֵין (ס״א כֵּן) וּמְחָא דָוִד יַת פְּלִשְׁתָּאֵי וְאַכְנִיעוֹנִין (ס״א וְתַבְּרִנוּן) וּדְבַר יַת גַת וְיַת כַּפְרָנָהָא מִן יַד פְּלִשְׁתָּאֵי.
גת ובנותיה – גת היתה עיר המלכות, ובנותיה עיירות שסביבותיה, וזהו מתג האמה שאומרא במקרא (שמואל ב ח׳:א׳) כי מי״ם מן האותיות שאין להם יסוד כמו ממשח (יחזקאל כ״ח:י״ד) מבוקה ומבולקה (נחום ב׳:י״א) וממר ליולדתו (משלי י״ז:כ״ה) מסב קלע (מלכים א ו׳:כ״ט), והוא גת למפרע. האמה זו הגדולה שהיאב אם המלכות וראש העיירות.
א. כך בכ״י מוסקבה 853, במהדורת קירכהיים חסר ״שאומר״.
ב. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״שהוא״.
ויהי אחרי כן ויך דויד – אחר שאמר דוד לבנות בית וא״ל הקב״ה לא תבנה אתה אמר דוד הואיל ואין עלי לבנות הבית אלא בני עתה אכינה ואסדר לו הכל לכשיבא בני לבנות הבית שיהא לו הכל מזומן ועתה מניח הכל והולך ומספר היאך זימן לו הבנין שנלחם עם אויביו והקדיש שללם לבנין הבית וכן דרך הפסוק לדברו ודוגמא באליהו ובאלישע מאחר שאמר יהי נא פי שנים ברוחך אלי (מלכים ב ב׳:ט׳) מניח כל המעשה מן המלכים ומספר והולך מן נפלאות אלישע היאך היו פי שנים עד שישלים הכל.
And it came to pass afterwards that David smote After David stated [his intention] to build a house, and the Holy One, blessed be He, said to him, "You shall not build,⁠" David said, "Since it is not incumbent upon me to build the house, only upon my son, I shall now prepare and arrange everything for him for [the time] when my son comes to build the House so that he has everything prepared.⁠" And now he [the Chronicler] leaves everything and relates how he [David] prepared the building, how he fought with his enemies and designated their spoils for the construction of the House. And so is the manner of the verse, and an example is found regarding Elijah and Elisha, i.e., after he [Elisha] said, (II Ki. 2:9): "Please let there be a double portion of your spirit to me,⁠" he [the author] leaves the entire story of the kings and proceeds to relate some of the wonders of Elisha, how they were a double portion, until he completed them all.
ויהי אחרי כן – ויך דוד את פלשתים וגו׳ עד להושיע את בני עמון עוד (סוף קפיטל י״ט).
ויקח את גת ובנותיה – ובספר שמואל (שמואל א ח׳) כתוב ויקח דוד את מתג האמה וזה יורה כי שם המחוז שהיה כולל גת ובנותיה היה נקרא מתג האמה.
ויהי – כל סימן זה מועתק משמואל סי׳ ח׳ עם הוספות ותקונים.
את גת – שם (ח׳:א׳) את מתג האמה, ופירש עזרא שכן קרא את עיר גת, וכמו שדרשו חז״ל טעם שם זה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמלבי״םהכל
 
(ב) וַיַּ֖ךְ אֶת⁠־מוֹאָ֑ב וַיִּהְי֤וּ מוֹאָב֙ עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֔יד נֹשְׂאֵ֖י מִנְחָֽה׃
And he smote Moab; and the Moabites became servants to David and brought presents.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמְחָא יַת מוֹאֲבָאֵי וַהֲווֹ מוֹאֲבָאֵי לְעַבְדִין לְדָוִד נָטְלֵי פְרַס מְקַרְבֵי דוֹרוֹן.
ויך את מואב – ובספר שמואל יבאר שעור ההכאה והוא שכבר מדדם בחבל ומדד שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות.
ויך – קיצר בכאן כי יראה הקורא יתר הדברים בס׳ שמואל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמלבי״םהכל
 
(ג) וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת⁠־הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶלֶךְ⁠־צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר⁠־פְּרָֽת׃
And David smote Hadarezer king of Zobah by Hamath, as he went to establish his dominion at the river Euphrates.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמְחָא דָוִד יַת הֲדַרְעֶזֶר מַלְכָּא דְצוֹבָה בַּחֲמַת כַּד אֲזַל לַאֲקָמָא (ל״א לְאַשְׁנָאָה) תְּחוּמֵיהּ בִּנְהַר פְּרָת.
להציב ידו – להציב נציבים שתהא הארץ בחזקתו לקחת מס מן העוברים והשבים. ובשמואל (שמואל ב ח׳:ג׳): להשיב, כי פעם אחרת הציב והבריחום אנשי המלכות.
ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה – בחמת היתה המלחמה ובחמת הכם דוד.
חמתה – כמו לחמת.
להציב ידו – פתרונו כשהלך להציב כחו להשיב גבולו ולהציב בנהר פרת שהיה משיב לגבול נהר פרת ודוגמא ואבשלום לקח ויצב לו בחייו וגו׳ ויקרא לה יד אבשלום (שמואל ב י״ח:י״ח), שפתרונו כח גבול אבשלום. ד״א: ויקרא לה יד אבשלום (שמואל ב י״ח:י״ח) בתוך המצבה צר אבשלום צורת אורך ידו כדכתיב באותו פסוק כי אמר זאת הצורה המצויירת אחר יד אבשלום, (מפי ר׳ יצחק בר שמואל בנרבונ״א שמעתי כן).
And David smote Hadadezer, king of Zobah, in Hamath The war took place in Hamath, and in Hamath David smote them.
in Hamath – Heb. חֲמָתָה, like לְחַמָת, to Hamath.
to establish his power Its meaning is: when he went to establish his power, to restore his boundary and to establish it by the Euphrates River, for he was restoring to the boundary (sic) of the Euphrates River. An example is (Sam. II 18:18): "And Absalom took and established for himself in his lifetime, etc., and he called it Yad Absalom,⁠" meaning the power of the boundary of Absalom. Another explanation of, "and he called it Yad Absalom": Absalom engraved the form of the length of his hand in the middle of the monument, as it is written in that verse, that he said that this engraving was engraved after the shape of Absalom's hand. (I heard this from Isaac the son of Rabbi Samuel in Narbonne.)
חמתה1בחמת הכהו 2כשהלך הדר עזר להציב ידו בנהר פרת, שהלך לכבש הארץ 3ולהציב גבולו בנהר פרת – והוא היה גבול ארץ ישראל. והיה בחמת, 4כי המלחמה היה לו עם תעי מלך חמת, כמו שאמ׳ ״כי איש מלחמות תעי היה הדר עזר״ (השוו שמואל ב ח׳:י׳). 5ובספר שמואל: ״להשיב ידו״ (שם פס׳ ג), כלומ׳: להשיב הארץ אליו.
1. בחמת הכהו. כמו כן מבינים התרגום והמיוחס לרש״י. אך טוען י׳ ווייסע על רד״ק שאם כן, היה צריך להיות כתוב ״בחמת״.
2. כשהלך הדר עזר. כך ברש״י על שמואל ח׳:ג׳. המיוחס לר״י קרא מפרש שדוד הוא שהלך להציב ידו שם.
3. ולהציב גבולו. נראה לרד״ק ש״הצבת יד״ מובנה: הצבת גבול, כי הציב הדדעזר את המקום תחת ידו ונכלל בגבולו. וקרוב להבנה הזאת הפירוש: הצבת כח, הנמצא במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא, שמשמעותו שהשתלט על המקום.
4. כי המלחמה היה לו עם תעי מלך חמת וכו׳. ר״ל: המלחמה של הדדעזר היתה עם תעי מלך חמת, כבאותו פסוק בשמואל.
5. ובספר שמואל וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. מכאן נשמע שהוא מפרש ״להשיב ידו״ כמו ״להשיב אל ידו״; וכן נמצא בפירוש ר׳ יוסף קרא שם. אבל מדברי רד״ק שם נראה שהוא מפרשו מענין הרחבת גבול, וש״ידו״ – כנראה במובן של שליטתו על הנחלה – הוא מושא של הפועל ״להשיב״ כפשוטה של לשון הפסוק. (כך גם מבין רד״ק את התרגום שם: ״לאשנאה תחומיה״ [והשווה רש״י]; אך המובן המדוייק של ״לאשנאה״ בתרגום דורש עיון נוסף.) ברם, ראוי לציין שבמקומות שניתן להבין ״השבת יד״ מענין הרחבת יד, כגון ״ועל צריהם אשיב ידי״ (תהלים פ״א:ט״ו), רד״ק רגיל לפרשו מענין חזרה, כמו שהוא מפרש שם: ״אשיב ידי – פעם אחר פעם עד שאכלם״. המיוחס לתלמיד רס״ג אמנם מפרש ״להשיב ידו״ כאן מענין חזרה: ״ובשמואל: ׳להשיב׳, כי פעם אחרת הציב, והבריחום אנשי המלכות״. והיינו בהתאם לשיטתו שלאור הסתירות בין הפרשה כאן לפרשה בספר שמואל, יש להניח שהן עוסקות בשתי מלחמות שונות; וכמו כן דעת המיוחס לר״י קרא. והוא פירוש מאד מחודש.
At Hamath. [David] defeated Hadarezer in Hamath, when Hadarezer was on his way to establish control (lehaṣṣiv yado) at the Euphrates River. For Hadarezer had set out to conquer the land and establish his boundary at the Euphrates River, which was the boundary of the land of Israel. This took place in Hamath because the war in which Hadarezer was involved was with King Toi of Hamath, as the text says, “for Hadarezer had been at war with Toi” (2 Samuel 8:10). In the book of Samuel, however, [it says] “to restore control (lehashiv yado)” (ibid. v. 3), meaning to retake (lehashiv) the land for himself.
את הדדעזר – במקצת מדוייקים כ״י בשני דלתי״ן וכן כולם שבענין.
חמתה – הכהו בעיר חמת.
להציב ידו – להציב מקומו לאחור להרחיב גבול ארצו.
מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת – רצה לומר כשהלך דוד לחמת להציג לו סמן גבולו וזהו להציב לו יד אז לקח דוד את ארץ תועו מלך חמת והכה את מלך צובה בנהר פרת.
ויך – בזה גלה חדשות במה שהוסיף מלת חמתה, מזה מבואר שמלך ציבה הלך אז למלחמה על חמת ללחום על תועי מלך חמת, שלכן שלח תועי מלך חמת מתנות לדוד בעבור זה, ושלכן אמר (בפסוק י׳) כי איש מלחמות תועי היה הדרעזר, כי יצא אז ללחום עם תועי, והטעם שהכה דוד אותו מפרש מפני שהלך להציב ידו בנהר פרת, שאם היה כובש את חמת היה לו יד וכח בנהר פרת שהוא מגבול א״י. ושם (ג) כתיב להשיב ידו, היינו שמן חמת היה משיב פניו לנהר פרת להתקרב אל א״י, ופירש עזרא להציב ידו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ד) וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶףא אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃
And David took from him a thousand chariots, and seven thousand horsemen, and twenty thousand footmen; and David hamstrung all the chariot horses, but reserved of them for one hundred chariots.
א. וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף =א?,ל?,ש1?,ק13 (מרכא וטפחא) וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א?,ל?=וְעֶשְׂרִֽים⁠־אֶ֖לֶף ("ועשרים" מוקפת ובגעיה, וטפחא)
• המקום מטושטש בכתר וקשה להבחין אם מדובר על מקף או על חלק מהאות, אמנם הקו ברי"ש נטויה כמרכא.
• בכתי"ל יש נקודה קטנה שאולי ניתן לפרש אותה כמקף, והקו ברי"ש ישרה לגמרי. אמנם לפי דותן והמקליד ל=וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף (מרכא וטפחא), ונראה שהצדק איתם.
• גם בכתי"ש1 קשה להבחין, אמנם נראה יותר כמרכא ואין מקף ברור (רוב המקפים בכתי"ש1 ברורים מאוד).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲחַד דָוִד מִנֵיהּ אֲלַף רְתִיכִין וְשִׁבְעַת אַלְפִין פָרָשִׁין וְעֶשְרִין אַלְפִין גוּבְרִין רִגְלָאִין וַעֲקַר דָוִד יַת כָּל רְתִיכַיָא וְשַׁיַר מִנְהוֹן מְאָה רְתִיכִין.
אלף רכב ושבעת אלפים פרשים – ובשמואל (שמואל ב ח׳:ד׳) כתב אלף ושבע מאות פרשים; ב׳ מלחמות היו, באחת הציב נציבים והבריחום אנשי המלכות ובאחת השיב.
ויעקר דויד – ומשום דכתיב לא ירבה לו סוסים (דברים י״ז:ט״ז), כדכתיב ואת סוסיהם תעקר (יהושע י״א:ו׳).
ויותר ממנו מאה רכב – לא ירבה לו סוסים (דברים י״ז:ט״ז) הא כדי מרכבתו מותר.
and David hamstrung because it is written (Deut. 17:16) "Only he must not get himself many horses,⁠" (Joshua 11:6): "... you shall cripple their horses.⁠"
and left over of them a hundred chariots He must not get himself many horses, but enough for his chariots is permissible.
וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים1ובספר שמואל: ״אלף ושבע מאות פרשים״ (שם פס׳ ד)! ידמה כי לא מנה שם אלא השרים הגדולים אשר במחנה הדרעזר, ובזה הספר מנה כל הפרשים. וכן לא זכר שם מנין הרכב, וכאן זכר אותם; 2וכן זכר שם הרגלים מה שלא זכרם הנה.
ויעקר דויד את כל הרכב3לפי שהיה אסור לו להרבות סוס, כמו שכת׳ ״לא ירבה לו סוסים״ (דברים י״ז:ט״ז).
ויותר ממנו מאה רכב4כדי צרכו.
1. ובספר שמואל וכו׳. השוו דבריו שם. בדעת המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לר״י קרא ראו סוף ההערה הקודמת.
2. וכן זכר וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. לפנינו כאן אכן נזכרים חיל הרגלים, שלא כדברי רד״ק; ובליקוטי חילופי-נוסחאות המקרא לא מצאתי עדות להעדרם.
3. לפי שהיה אסור וכו׳. כך במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא, וברש״י ור׳ יוסף קרא לשמואל ב ח׳:ד׳. וראו דברי רד״ק שם על ענין העיקור.
4. כדי צרכו. השוו רש״י לשמואל והמיוחס לרש״י כאן; וכעין זה נמצא במיוחס לר״י קרא.
David captured from him one thousand chariots and seven thousand horsemen. But in the book of Samuel [it says] “one thousand seven hundred horsemen” (ibid. v. 4)! It seems that the text there only counts the high-ranking officers of Hadarezer’s camp, whereas in this book it counts all the horsemen. Also, there it does not provide a number for the chariots, whereas here it does; and there it mentions the foot soldiers, whereas here it does not.
And David hamstrung all the chariot horses. For it was forbidden for him to have many horses, as the text says, “[The king] shall not have many horses” (Deut 17:16).
But he retained a hundred of them—in accordance with his needs.
וילכוד דוד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים – והנה בספר שמואל כתוב אלף ושבע מאות פרשים וידמה שיאמר בזה כי בפעם אחת לקח ממנו אלף ושבע מאות פרשים ואחר כן כשבא לערי הדרעזר לקח המספר הנשאר מהפרשים.
ויעקר – הסיר העיקר והם הרגלים שהם העיקר בבהמה וכן ועשית סירותיו לדשנו (שמות כ״ז:ג׳) ור״ל להסיר הדשן.
ושבעת אלפים פרשים – ובש״ב נאמר אלף ושבע מאות כי לא זכר רק החשובי׳ שבהם.
ויעקר – כי אסור להרבות סוסים כמ״ש בתורה.
אלף רכב – ובשמואל (שם ד׳) אלף ושבע מאות פרשים, ופירש עזרא שהיו אלף רכב, והפרשים הנזכר שם הם ראשי הפרשים, שכל פרש (רוכב סוס) היה מעשר סוסים, ואחד פרש ממונה עליהם, והיו א״כ שבעת אלפים פרשים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ה) וַיָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק לַעְז֕וֹר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֤ךְ דָּוִיד֙ בַּאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים⁠־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
And when the Arameans of Damascus came to help Hadarezer king of Zobah, David smote of the Arameans twenty-two thousand men.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲתוֹי אֱנָשֵׁי אֲרַם דַרְמֶשֶק לְסַיָעָה לַהֲדַרְעֶזֶר מַלְכָּא דְצוֹבָה וּקְטַל דָוִד בָּאֲרָמָאֵי עֶשְרִין וּתְרֵין אַלְפִין גוּבְרִין.
ויבא ארם דרמשק – בשמואל כתיב דמשק (שמואל ב ח׳:ו׳), ודרך הפסוק לדבר כן כמו מן שבט שרביט שהרי אייסר אתכם בשוטים תרגום שרביטים גם זו אמר ר׳ יצחק.
And Aram of Damascus came – Heb. דַרְמֶשֶׂק, and in II Samuel (8:6), it is written: דַמֶּשֶׂק. It is customary for Scripture to speak in this manner, like from שַׁרְבִיט: שֵׁבֶט, for (cf. I Kings 12:14): "I shall flog you with whips בַּשּׁוֹטִים (Sic),⁠" is translated שַׁרְבִיטִים. (Rabbi Isaac said this also.)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יהכל
 
(ו) וַיָּ֤שֶׂם דָּוִיד֙ בַּאֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק וַיְהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔יד עֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיּ֤וֹשַׁע יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לְדָוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃
Then David put garrisons in Aram Damascus; and the Arameans became servants to David and brought presents. And Hashem gave victory to David wherever he went.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַנִי דָוִד אִסְטְרַדְיוֹטִין (ס״א אִסְטַרְטְיוֹטִין) בַּאֲרַם דַרְמֶשֶק וַהֲווֹ אֲרָמָאֵי לְדָוִד עַבְדִין נָטְלֵי פְרַס מַסְקֵי מַסִין וּפְרַק יְיָ לְדָוִד בְּכָל אֲתַר דִי הֲלִיךְ.
וישם דוד בארם דרמשק – פתרון נציבים, ובשמואל כתיב בפירוש וישם דוד בארם דמשק נציבים (שמואל ב ח׳:ו׳).
And David placed in Aram of Damascus The meaning is [that he stationed] governors, and in II Samuel (8:6), it is stated explicitly: "And David placed governors in Aram of Damascus.⁠"
וישם דויד בארם דרמשק – רוצ׳ לומ׳ 1כי שׂם נציבים ופקידים שׁם; וכן אמ׳ בספר שמואל ״וישם דוד נציבים בארם דמשק״ (שמואל ב ח׳:ו׳). 2ושם אומר ״ומבטח ומברתי״ (שם פס׳ ח), והנה אומר ״ומטבחת ומכון״ (להלן פס׳ ח), כי הערים היו נקראים בשני השמות; 3ו״טבחת״ ו״בטח״ אחד, אלא שהפוכות האותיות.
1. כי שם נציבים וכו׳. כך במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא; והשוו התרגום.
2. ושם אומר וכו׳. השוו דבריו שם.
3. ו״טבחת״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
David stationed in Aram of Damascus. This means that he stationed garrisons and officers there, as it says in the book of Samuel, “David stationed garrisons in Aram of Damascus” (2 Samuel 8:6). There it says “and from Betah (בטה) and Berothai” (ibid. v. 8), whereas here it says “and from Tibbath (טבחת) and Cun” (v. 8), because the cities were called by both names. Indeed, טבחת and בטח are one and the same, only the letters are transposed.
עבדים נושאי מנחה – כאלו אמר, רוצה לומר: נושאי מנחה, לפי שעבדים ועבד, על פנים רבים. וענין הגבעונים היה יותר קשה.
וישם דוד – ר״ל שם בהם דבר הראוי להשים במדינה הכבושה והם הנציבים האמור בשמואל ב׳.
וישם – פי׳ שם (ו) ששם נציבים, ועזרא לא כתב כן כי יבואר בסימן י״ט שלחמו ארם עם בני ישראל, וע״כ פירש שרצה לשום ולא עלתה בידו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ז) וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗יד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ עַ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
And David took the shields of gold that were on the servants of Hadarezer and brought them to Jerusalem.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּנְסֵיב דָוִד יַת תְּרֵיסֵי דַהֲבָא דִהֲווֹ עַל עַבְדֵי הֲדַרְעֶזֶר וְאַיְתֵיאוֹנוּן לִירוּשְׁלֵם.
שלטי הזהב – בויכרש בלעז. דוגמתו הברו החצים מלאו השלטים (ירמיהו נ״א:י״א).
the golden quivers – Heb. שִׁלְטֵי, cuyvres, cuevres in Old French, quivers, and a like word is found in Jeremiah (51:11): "Polish the arrows, fill the quivers הַשְּׁלָטִים".
שלטי – כעין מגן.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןהכל
 
(ח) וּמִטִּבְחַ֤ת וּמִכּוּן֙ עָרֵ֣י הֲדַדְעֶ֔זֶר לָקַ֥ח דָּוִ֛יד נְחֹ֖שֶׁת רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד בָּ֣הּ׀ עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֗ה אֶת⁠־יָ֤ם הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְאֶת⁠־הָֽעַמּוּדִ֔ים וְאֵ֖ת כְּלֵ֥י הַנְּחֹֽשֶׁת׃
And from Tibhath and from Cun, cities of Hadarezer, David took very much brass, with which Solomon made the brazen sea, and the pillars, and the vessels of brass.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמִן טִבְחַת וּמִן כּוּן קִרְוֵי הֲדַרְעֶזֶר נְסִיב דָוִד נְחָשָׁא סַגֵי לַחֲדָא מִנֵיהּ עֲבַד שְׁלמה יַת יַמָא דִנְחָשָׁא וְיַת עַמוּדַיָא וְיַת מָאנֵי דִנְחָשָׁא.
נחשת רבה מאד בה עשה וגו׳ – וזהו שאמר כיון שאמר דוד לבנות הבית ואמר הקב״ה לו לא אתה תבנה הבית כי אם בנך (דברי הימים א י״ז:ד׳, מלכים א ח׳:י״ט) מספר והולך היאך זימן לו לבנות הבנין.
huge quantities of copper, from which... made, etc. This is what I stated (verse 17:1); since David stated [his intention] to build the House, and the Holy One, blessed be He, said to him, (17:4): "You shall not build... the House,⁠" but your son, he proceeds to tell how he prepared for him to erect the edifice.
ומטבחת ומכון ערי הדרעזר – כבר אמר תמורת זה בספר שמואל (שמואל ב ח׳:ח׳) ומבטח ומברתי והנה היו לאלו העירות שני שמות והנה באר בזה המקום כי מהנחשת ההוא עשה שלמה ים הנחשבת ועמודי הנחשת שהיה שם האחד יכין ושם השני בועז ושאר כלי הנחשת כמו המכונות והכיורות ושאר מה שהיה שם מהכלים מנחשת.
ומטבחת ומכון – ובשמואל ב׳ נאמר ומבטח ומברותי ובשני השמות היו נקראות וכמוהו רבים במקרא.
ומטבחת – ושם (ח) ומבטח ומברותי, בימי עזרא נשתנה שמם.
בה עשה שלמה – לא נזכר בשמואל, רק שם הוסיף במ״ש בפסוק י״א ומעמלק ומשלל הדרעזר מלך צובא.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמלבי״םהכל
 
(ט) וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עוּ מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔יד אֶת⁠־כׇּל⁠־חֵ֖יל הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶלֶךְ⁠־צוֹבָֽה׃
And when Tou king of Hamath heard that David had smitten all the host of Hadarezer king of Zobah,
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁמַע תּוֹעוּ מַלְכָּא דְאַנְטוּכְיָא (ס״א דְאַנְטְיוּכָא) אֲרוּם קְטַל דָוִד יַת כָּל מַשִׁרְיַת מַלְכָּא דְצוֹבָה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(י) וַיִּשְׁלַ֣ח אֶת⁠־הֲדֽוֹרָם⁠־בְּנ֣וֹ אֶל⁠־הַמֶּֽלֶךְ⁠־דָּ֠וִ֠יד (לשאול) [לִשְׁאׇל⁠־]אל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּֽלְבָרְכ֗וֹב עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤ם בַּהֲדַדְעֶ֙זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי⁠־אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עוּ הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
he sent Hadoram his son to king David, to salute him, and to bless him because he had fought against Hadarezer and smitten him for Hadarezer had wars with Tou. And he brought all manner of vessels of gold and silver and brass.
א. [לִשְׁאׇל⁠־] (לשאול) א=לִשְׁאׇול⁠־
ב. וּֽלְבָרְכ֗וֹ א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ (חטף)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְשַׁדַר יַת הֲדוֹרָם בְּרֵיהּ לְוַת מַלְכָּא דָוִד לְמִשְׁיַל לֵיהּ בִּשְׁלָם וּלְבָרָכוּתֵיהּ מִן בִּגְלַל דַאֲגִיחַ קְרָבָא בַּהֲדַרְעֶזֶר וְקַטְלֵיהּ אֲרוּם גְבַר עָבֵיד קְרָבִין עִם תּוֹעוּ הֲוָה הֲדַרְעֶזֶר וְכָל מָאנֵי דַהֲבָא וְכַסְפָּא וּנְחָשָׁא דְשַׁדַר לֵיהּ.
וכל כלי זהב וכסף ונחשת – שלח בידו כאשר מפורש [בשמואל (ב׳ ח׳:י׳)].
כי איש מלחמות תעו – בעל מחלוקתו היה וכן מוכיח למעלה ויך דוד את הדרעזר וכי מה עניין להם לחמת לערוך בו מלחמה אלא הדרעזר מלך צובה הלך להלחם על תעו מלך חמת בחמת ובעוד כן בא דוד עליו והכהו וכל כלי זהב וכסף ונחשת הביא לדוד וכן ובידו היה כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת (שמואל ב ח׳:י׳).
for... had been Tou's opponent in war He was his antagonist, and this is proven above (v. 3): "And David smote Hadarezer" (note Rashi's reading). Now what connection do they have to Hamath to wage war there? But [the matter is that] Hadarezer, the king of Zobah, went to wage war against Tou the king of Hamath in Hamath, during which David came upon him and smote him. and all vessels of gold, of silver, and of copper he brought to David; and so it appears in II Samuel (8:10): "... and in his possession were vessels of silver, and vessels of gold, and vessels of copper.⁠"
וישלח את הדורם בנו – והנה נקרא שמו בספר שמואל יורם.
לשאול לו לשלום – חד מן מלין יתירין וא״ו וחטפים קמצים על פי המסורת.
כי איש מלחמות – הדרעזר היה שונא ואיש מלחמה עם תועו.
וכל כלי זהב – ר״ל כל מה שהיו מזומנים בידו.
וכל כלי זהב וכסף – רצה לומר ועם כלי זהב וכסף שלחו אל המלך דוד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(יא) גַּם⁠־אֹתָ֗ם הִקְדִּ֞ישׁ הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה עִם⁠־הַכֶּ֙סֶף֙ וְהַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר נָשָׂ֖א מִכׇּל⁠־הַגּוֹיִ֑ם מֵאֱד֤וֹם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵעֲמָלֵֽק׃
King David dedicated also these to Hashem with the silver and the gold that he carried away from all the nations; from Edom, and from Moab, and from the children of Ammon, and from the Philistines, and from Amalek.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אוֹף הִנוּן אַקְדִישׁ מַלְכָּא דָוִד קֳדָם יְיָ עִם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִי שְׁבָא מִכָּל עַמְמַיָא מִן אֱדוֹם וּמִן מוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמוֹן וּמִן פְּלִשְׁתָּאֵי וּמֵעֲמָלֵקָאֵי.
הקדיש המלך דויד ליי׳1לבנין בית המקדש.
1. לבנין בית המקדש. כך בפירושו לשמואל ב ח׳:י״א.
King David dedicated to the Lord—for the construction of the Temple.
מאדום וממואב – והנה בספר שמואל אמר מארם והנה קצר זכרון ארם בזה המקום.
נשא – נטל ולקח.
גם אותם – מה שהביאו לו למנחה הקדיש עם השלל אשר לקח בעצמו מכל הגוים והם אדום וכו׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יב) וְאַבְשַׁ֣י בֶּן⁠־צְרוּיָ֗ה הִכָּ֤ה אֶת⁠־אֱדוֹם֙ בְּגֵ֣יא הַמֶּ֔לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃
Moreover Abishai the son of Zeruiah smote of the Edomites in the Valley of Salt eighteen thousand.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲבִישַׁי בַּר צְרוּיָה קְטַל יַת אֱדוֹמָאֵי בְּחֵילַת מֶלַח תַּמְנֵיסַר אַלְפִין.
1ואבשי בן צרויה וכו׳ – יש לשאול כי בספר תהלים זוכר מלחמה זאת בשם יואב ואומר ״שנים עשר אלף״ (ס׳:ב׳), והנה זוכר אותה בשם אבשי ואומר שמונה עשר אלף, וכן בספר שמואל ״שמנה עשר אלף״ (שמואל ב ח׳:י״ג); ובשני הספרים אומר ״אדום״ ובספר שמואל אומר ״ארם״ (שם)! ונראה כי מלחמת אדום היתה כשהיתה מלחמת ארם, כי כן כת׳ בתלים ״בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה״ (תהלים שם), ומארם ומאדום היו אלה שמנה עשר אלף; ואמ׳ במקום אחד ״ארם״, ורצה לומ׳: ואשר עמהם, והם אדום, ואמ׳ במקום אחר ״אדום״, ורצה לומ׳: ואשר עמהם, והם ארם. ובאמרו הנה כי אבשי עשה המלחמה ואמ׳ ״שמנה עשר אלף״, ובתלים אמ׳ ״יואב״ ואמ׳ ״שנים עשר אלף״, אבישי עשה המלחמה תחלה והכה בהם ששת אלפים, ואחר כן בא יואב והכה בהם שנים עשר אלף; 2וזהו שאמ׳ בספר תלים ״וישב יואב״ (שם), כלומ׳: אחרי אבשי. וזכר הנה המלחמה כלה בשם אבשי לפי שהוא היה תחלת המלחמה. ובספר שמואל זכר המלחמה בשם דוד (שמואל ב שם), כי הוא העקר.
1. ואבשי וכו׳. כל דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן; וסביר שהוסיפו רד״ק כשעסק בפירושו לתהלים או בפירושו לשמואל, שם נמצאים בדבריו פירושים מקבילים. והשוו רש״י על הפסוק בתהלים. וראו גם מה שמצטט רד״ק מהמדרש בפירושו לשמואל, לפיו היו שתי מלחמות, אחת בארם ואחת באדום; וכן נמצא ברש״י על הפסוק בשמואל ובמיוחס לר״י קרא כאן בשם רבי אלעזר בן משולם.
2. וזהו שאמ׳ בספר תלים ״וישב יואב״ וכו׳. ר״ל: יואב שב להכות בהם אחרי שהיכה בהם אבישי; והכפילות הנרמזת על ידי הפועל ״שוב״ מתייחסת להכאה ולא לנוכחותו של יואב במלחמה.
Abshai son of Zeruiah etc. The question arises that, in the book of Psalms, the text attributes this war to Joab and says “twelve thousand” (Ps 60:2), whereas here it attributes it to Abshai and—as in the book of Samuel (2 Samuel 8:13)—says “eighteen thousand”! Furthermore, in two of the books it says “Edom,” whereas in the book of Samuel it says “Aram” (ibid.)! It seems that the Edomite war took place at the same time as the Aramean war, because that is what the text says in Psalms: “When he fought with Aram-Naharaim and with Aram-Zobah” (Ps 60:2). So these eighteen thousand were from Aram and Edom: when it says in one place “Aram,” it means together with those who were with them, namely Edom, and when it says elsewhere “Edom,” it means together with those who were with them, namely Aram. And the reason it says here that Abshai waged this war and says “eighteen thousand,” whereas in Psalms it says “Joab” and “twelve thousand,” is that Abishai did battle first and killed six thousand of them, after which Joab came and killed twelve thousand of them. This, then, is the meaning of vayyashov Yoav (=and Joab [smote] once again) in Psalms (ibid.)—that is, after Abshai. The reason the text here attributes the entire war to Abshai is that he started it. In the book of Samuel, however, the text attributes it to David (2 Samuel 8:13), because he is the essential one.
ואבשי וכו׳ – ובשמואל ב׳ נאמר שדוד הכה בם כי כל נצחון המלחמה נקרא ע״ש המלך ובתהלים נאמר שיואב הכה בהם וארז״ל שב׳ מלחמות היו ולא זהו האמור כאן.
ואבשי – עמ״ש בשמואל (פסוק י״ג), ששם אמר שהכה את ארם, וכן במ״ש בפסוק הקודם מאדום וממואב כתוב שם מארם וממואב, ועי׳ בפירושי שמה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) וַיָּ֤שֶׂם בֶּאֱדוֹם֙ נְצִיבִ֔ים וַיִּהְי֥וּ כׇל⁠־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑יד וַיּ֤וֹשַׁע יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־דָּוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃
And he put garrisons in Edom; and all the Edomites became servants to David. And Hashem gave victory to David wherever he went.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַנֵי בֶּאֱדוֹם אִסְטְרַטְיוֹטִין וַהֲווֹ כָּל אֱדוֹמָאֵי עַבְדִין לְדָוִד וּפְרַק יְיָ יַת דָוִד בְּכָל אֲתַר דִי הֲלִיךְ.
וישם באדום נציבים – שלטונים שלא רצה להמליך עליהם מלך.
And he placed governors – Heb. נְצִיבִים, governors, because he did not wish to set up a king to reign over them.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יהכל
 
(יד) וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖יד עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֗י עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכׇל⁠־עַמּֽוֹ׃
And David reigned over all Israel; and he executed justice and righteousness to all his people.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמְלַךְ דָוִד עַל כָּל יִשְרָאֵל וַהֲוָה (דָוִד) עֲבַד דִין וּקְשׁוֹט לְכָל עַמֵיהּ.
משפט וצדקה – משך עצמו מלהלחם עוד ומלצאת ולבא עוד במלחמה והיה יושב ושופט תמיד ישראל בצדקה.
justice and charity He retired from waging any more wars and from going forth and coming in battle, and he sat constantly and judged Israel fairly.
משפט – בין איש לאחיו.
וצדקה – נתן משלו צדקה לכל עמו הנצרכים לקבל צדקה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל
 
(טו) וְיוֹאָ֥ב בֶּן⁠־צְרוּיָ֖ה עַל⁠־הַצָּבָ֑א וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן⁠־אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר׃
And Joab the son of Zeruiah was over the host; and Jehoshaphat the son of Ahilud was recorder.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיוֹאָב בַּר צְרוּיָה מְמַנָא עַל חֵילָא וִיהוֹשָׁפָט בַּר אֲחִילוּד מְמֵנָא (ס״א דִמְמַנָא עַל דוּכְרָנָא) דָכְרָנֵיהּ.
ויואב וגו׳ – על הצבא לפי שמשך ידו מלצאת עוד בצבא הניח יואב על הצבא להלחם כל מלחמתו כל זה מוסב על עשה משפט וצדקה (דברי הימים א י״ח:י״ד) ומה שהפסיק ויואב על הצבא משום הכי הוצרך שלא תאמר הואיל ודוד עשה משפט אם כן לא היו ישראל עוד נלחמים לכך נאמר ויואב על הצבא.
מזכיר – חוזר לראש שהיה מזכיר איזה דין בא לפני המלך תחלה דוגמא להביא את ספר הזכרונות דברי הימים (אסתר ו׳:א׳).
Now Joab, etc. was over the host Since he retired from going with the army, he placed Joab over the host to wage all his battles. All this refers back to "... and he administered justice and charity.⁠" The interruption with "Now Joab, etc. was over the host,⁠" was necessary for the following reason, lest you say that since "... and David was administering justice,⁠" [the result was that] the Israelites were no longer waging war, therefore, it says "Now Joab was over the host.⁠"
recorder – Heb. הַמַּזְכִּיר, lit., the reminder. This refers back to the beginning (verse 14), that he would remind [him of] which case came before the king first, and a similar instance is (Esther 6:1): "... to bring... the records (הַזִּכְרוֹנוֹת), the chronicles.⁠"
על הצבא – היה שר על קבוצת החיל.
מזכיר – היה ממונה על ספר הזכרונות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל
 
(טז) וְצָד֧וֹק בֶּן⁠־אֲחִיט֛וּב וַאֲבִימֶ֥לֶךְ בֶּן⁠־אֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִ֑ים וְשַׁוְשָׁ֖א סוֹפֵֽר׃
And Zadok the son of Ahitub, and Abimelech the son of Abiathar, were priests; and Shavsha was scribe;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

וְצָדוֹק בַּר אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בַּר אֶבְיָתָר סֵגָנִי כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא וְשַׁוְשָׁא סַפְרָא.
סופר – זה מזכיר וזה כותב על ידו.
and Shavsha was scribe Ahilud was the recorder, and Shavsha would write alongside him.
ושושא סופר – ובספר שמואל כתוב ושריא והנה היו לו שני שמות.
ואבימלך – הוא אחימלך הנזכר בשמואל ב׳.
כהנים – ר״ל שרי הכהנים צדוק היה משיח מלחמה ואבימלך סגן ולא חשב את אביתר לכ״ג כי לא הועמד עתה כ״א מאז מלך על יהודה אבל יואב עם כי היה שר צבא מאז מ״מ נעשה עתה שר צבא של כל ישראל או על שחזר דוד והעמיד את צדוק לכ״ג לזה לא חשב את אביתר כי לא היה דבר המתקיים.
ואבימלך – ושם (יז) ואחימלך, כי אביתר אביו היה הכ״ג וצדוק ואחימלך היו כהנים תחתיו כמו שמבואר לקמן סימן כ״ד, ועמ״ש בשמואל (כ׳:כ״ה).
ושושא – בשמואל שם ושריה סופר, ושם סימן כ׳ ושוא סופר, שאז מת שריה ונעשה שושא שהוא שוא סופר תחתיו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יז) וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן⁠־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל⁠־הַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵי⁠־דָוִ֥יד הָרִֽאשֹׁנִ֖ים לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְא׃
and Beniah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and the sons of David were chiefs by the side of the king.
א. לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ =ל,ש1,ק13 (אין מקף), וכך הכריעו ברויאר ומג"ה וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א=לְיַ֥ד⁠־הַמֶּֽלֶךְ (מקף בתיבת משרת)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

וּבְנָיָהוּ בַּר יְהוֹיָדָע מְמַנָא עַל סַנְדְרֵי רַבְּתָא וְעַל סַנְדְרֵי זוֹטָא וַהֲוָה שָׁאֵיל בְּאוּרַיָא וְתֻמַיָא וְעַל מֵימַר פּוּמֵיהּ הֲווֹן קַשְׁתַּיָא וְקַלָעַיָא לִקְרָבָא וּבְנֵי דָוִד יָתְבִין בְּקַדְמֵיתָא לְמַטְרָא דְמַלְכָּא.
הכרתי והפלתי – סנהדרין שכורתים דבריהם ומופלאים בדבריהם כאשר פירשו חכמים (ברכות ד׳.), ויהונתן בן עוזיאל תרגם: קשתיא וקלעיא.
על הכרתי והפלתי – פתרונו אומות היו כדכתיב הוי גוי כרתים (צפניה ב׳:ה׳) ומאומותם היו עם דוד אנשים גבורי חיל ובניהו עליהם ודוגמא וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים וגומר (שמואל ב ט״ו:י״ח) בשמואל.
ובני דוד הראשונים ליד המלך – פתרונו ובני דוד היו תמיד ראשוני׳ אצל המלך לעשות כל צרכו.
over the Cherethites and the Pelethites The meaning is that they were nations, as it is written, (Zeph. 2:5): "Woe to... the nation of Cherethites,⁠" and from their nations were mighty warriors with David, and Benaiah was over them. Another instance of this (II Sam. 15:18): "... and all his servants passed beside him, and all the Cherethites and all the Pelethites and all the Gittites.⁠"
and the sons of David were first at the king's hand The meaning is that David's sons were always first beside the king to perform all his necessities.
ובני דוד הראשונים ליד המלך – כלומר, שלא היו מתרחקים ממנו כלל לעשות שום מלאכה כמו השרים הנזכרים. וזה, כי הוא היה מלמד להם תמיד מוסר וחכמה ובפרט תורת משה. ואין זה רק כמו שכותב שמואל בלשון אחר: ובני דוד כהנים היו (שמואל ב ח׳:י״ח), מטעם הוא הוא, כמו שכתוב שביקש מכלל עמנו: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י״ט:ו׳).
ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי – ובספר שמואל כתוב ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי והכונה בזה אחת כי הוא היה על שתי המשפחות האלו שהיו מהם סנהדרין.
ובני דוד הראשונים ליד המלך – בספר שמואל כתוב ובני דוד כהנים היו והכונה אחת כי הם היו הראשונים אשר נתן להם המלך שררה שיהיה להם יד המלך וכחו והנה הרצון בכהנים שרים כמו שבארנו שם.
הכרתי והפלתי – ת״י קשתיא וקלעיא.
הראשונים – הם היו ראשונים למקום המלך ועל פיהם נעשה הכל.
הכרתי והפלתי – כתרגומו קשתיא וקלעיא.
ובניהו – בכאן העתיק כמו בשמואל סימן כ׳, שאז היה בניהו ממונה על הכרתי, משא״כ בתחלה לא היה ממונה עליהם כמו שנראה בסימן ח׳, ואז לא היו בני דוד כהנים רק הראשונים ליד המלך כמ״ש שם סימן כ׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144